אני בהחלט מסכים שהגענו לתקופה מקוונת וכיום כמעט כל דבר נעשה בצורה מקוונת. חשבונות משולמים בצורה מקוונת, מבחנים נעשים באינטרנט, אפשר לעשות קניות ברשת, אבל אני מודאג ברשק להיכרויות אונליין.  כנראה שזה לא משהו שאני יכול לקבל בקלות. אני פשוט לא מבין איך אפשר ליצור זוגיות בצורה מקוונת.

אפשר להגיד שאני יותר מדי ריאלי בקשר לדברים. אני שומע סיפורי של חברים שלי שמצאו אהבה ברשת, ויש לי אינספור ספקות בקשר לזה. איך אפשר להתאהב בלי אפילו לפגוש את הבן אדם? איך אפשר לדעת שהו אומר לך את האמת? אין לא מסין את זה בכלל.
אבל לא משנה עד כמה אני לא מחובר לעניין של אהבה ברשת, אני חייב להודות שלרוב זה עובד. אחרת, איך אפשר להסביר את הכמויות העדירות של אנשים שמגששים באתרים האלה יום ולילה? איך יש לאתרי הכרויות כמויות ענקיות של חברים רשומים? ואיך בכלל יש כל כך הרבה אתרי הכרויות ברשת? כנראה, יש להם ביקוש. למרות שכל זה לא מסתדר לי בראש, אין ספק שזה עובד בשביל הרבה אנשים וכמויות שלהם גדלות כל הזמן ולוקחים את האתרים האלה ברצינות רבה. כמו שחבר שלי אומר, מה שטוב באתרם האלה, שאם אתה לא מחבב מישהו, אפשר פשוט למחוק אותו. איפה עוד בחיים אפשר למחוק מישהו!
כנראה שאני פשוט יותר מדי זהיר. רשימת "מה אם" שלי פשוט אינסופית וסיכוי שאני אפתח פרופיל באתר הכרויות שואף לאפס. אין סיכוי שבעולם שאני ארצה "להכיר" מישהו בצורה כזאת. אבל זה רק אני. ומה לגבי המוני אנשים שלוקחים אתרי הכרויות ברצינות?

כתבות דומות: